החופש שלי – סיפורה המדהים של פלורה דה לה ראה

0
562

פלורה_דלראה_החופש_שלי_איך_להצליח_לרזות_וגם_לשמור_על_המשקל_בלי_דיאטת_כסאח

החופש שלי ?? תמיד תפסתי את עצמי אדם חופשי. אדם עם דעות משלו, עם רצונות משלו. תמיד חשבתי, שאני זו הבוחרת. אני זו שקובעת. האמת ?! זה היה, אולי, נכון בכל תחום אחר בחיי, מלבד האכילה. שנים לקח לי להבין, כי אני לא שולטת. כי אני לא בוחרת. כי הצלחת היא זו אשר מנצחת כל בפעם מחדש. עם משקל של 120 ק"ג על גובה 1.54 היה ברור למדי כי השליטה היא לא בידי.
 

שנים ניסיתי להילחם. דיאטה כזו ודיאטה אחרת. חליטות, כדורים, תפריטים. תמיסות מדכאות תיאבון וכל מיני תרופות סבתא, של "תשתי על בטן ריקה X" תסיימי בשעה Y ועוד, ועוד. ממש בלי סוף !!!

ניסיתי הכל ! אבל, באמת הכל ! נגשתי אפילו לקופת החולים, עם בקשה לביצוע של ניתוח קיצור קיבה. וכן, קיבלתי את הסכמתם ! רק התנגדותה של אמי, שתחייה, חסכה ממני את הצעד הזה.

ניסיתי בלי סוף. מימנתי לא מעט חדרי כושר. התחלתי תמיד בהתלהבות אינסופית ותוך חודשיים, שלושה, הייתי חוזרת לסורי.

"עכשיו אני בדיאטה" הייתי אומרת, "אך כשאסיים - אוכל כמו בן אדם !"

או:

"לא משנה כמה אני ארזה, תמיד  אשאר שמנה בראש". כך, הייתי משננת.

לקח לי שנים להבין. הלכתי את הדרך הלוך ושוב עשרות פעמים, עד שקלטתי. אלה היו המשפטים שלה, של הצלחת. של ההרגלים הישנים שלי, אשר אחזו בי חזק ולא אפשרו לי לשנות. אז עוד לא הבנתי, כי לשנות את תוכן הצלחת, זה בדיוק כמו להסתפר. הרי עם שיער קצר או שיער ארוך - אני זו תמיד אותה אני ...

לקח לי שנים להבין, כי לא צריך לשנות את תוכן הצלחת. צריך לשנות ... אותי. את תוכן מחשבותיי, את תוכן הרגליי, את תוכן תפיסתי את האכילה, את גופי, ובעיקר בעיקר - איך אני תופסת את עצמי !

כאשר הבנתי, כי השינוי הוא במקום אחר, קרו כמה דברים נפלאים. הראשון מבניהם - הפסקתי להילחם. לא באוכל, לא בקלוריות, לא במקרר ולא בעצמי. הבנתי, כי במלחמות, כמו במלחמות – אין באמת מנצחים – יש מפסידים פחות או מפסידים יותר. וכאשר מדובר במלחמה מול עצמי – פי כמה וכמה.

תחושת השחרור נפלאה התחילה למלא את מקום המלחמתי. אליה  התלוותה ההתלהבות מן התהליך. ככל ששחררתי יותר והפסקתי להילחם, כך חזרה לידי השליטה.  אך הפעם לא מתוך מקום של כח, אלא ממקום של בחירה.

"את לא נוגעת בזה ?" היו שואלים אותי... "נכון", הייתי מחייכת חזרה, "אך לא כי אסור לי, אלא כי אני בוחרת לא להכניס לגוף שלי דבר שאינו מיטיב איתו."

התחושה הזו התפשטה, ועד מהרה התחילה להשפיע גם על הרגלים נוספים. להתאמן ? – רק במה שאני אוהבת. להימצא בחברת אנשים ? – רק אנשים כאלה שנעים לי להיות איתם.

מאז ועד עצם היום הזה, הבחירות האמיתיות שלי נוגעות במקום מגוריי, באופן קיומי, סיגנון לימודיי,  באופן עיסוקי ותוכן עיסוקי. זה נוגע ממש ב ה כ ל. זה משנה חיים ! ועל הדרך, גם את המשקל J

כבר תשע שנים אני במשקל קבוע של 57 ק"ג, חיה את החופש הזה ברמה יומית. "רצה" את החופש הזה בתחרויות שונות, האחרונה הייתה לא פחות ולא יותר - מרתון תל אביב בן 42.2 ק"מ.

לזה אני קוראת החופש שלי - חופש אמיתי. חופש מעודפים מכל מיני סוגים – עודף כעסים, מרמורים, הלקאות, שנאות, שהגוף בחכמתו הרבה מתרגם לשומן !

 

חג עצמאות שמח !!!

שלכם באהבה,

פלורה דה לה ראה

 

 

השאר תגובה

*