נא להכיר ערוץ ראשון משדר פלפלים צהובים עם יהודה ברקן

שלום ובוקר טוב,

בשבת שעברה התודעתי לתוכנית הישראלית אשר משודרת ב ערוץ ראשון: פלפלים צהובים ולהודות על האמת נשבתי בקסמה.

אפשר לאמר שזוהי התוכנית הישראלית שאני רואה בהנאה מזה שנים.

נכון, הנושא – תקשורת בכלל ואוטיזם בפרט קרוב לליבי.

הסדרה, למי שעדיין לא צפה בה, עוסקת במשפחה מאוד ישראלית – אבא ושני ילדיו הבוגרים, בן ובת הגרים במושב בערבה.

הבת, אילת, נשואה בשנית.

מנשואיה הראשונים יש לה בת בגיל העשרה על אהבותיו והפכפכותו.

מנישואיה השניים לבעל, צבר מחוספס עם לב זהב , נולד בן המאובחן בגיל 5 כאוטיסט.

האם,אילת, שתלטנית,  היא מחקה את אביה ( יהודה ברקן במשחק נהדר ), שבחיוך ובדיחות פעל לאורך שנים בשתלטנות.

ואף כי אינה מקבלת את נסיונות השתלטנות שלו , היום, היא בעצם מתנהגת בדיוק כמוהו והכל במסווה של אהבה ודאגה.

מכירים את זה ? אנחנו מגלים לאחר שנים של בגרות והורות עד כמה חזק מוטמעים בנו דפוסי התנהגות של הורינו.

אני זיהיתי את זה ונבהלתי מאוד לראשונה כשהסכמתי לראות את הדברים כמו שהם.

יחד עם זאת שהנושא הועלה בפורום המשפחתי המצומצם, מצאתי שמאוד קשה לי לשנות. חל שיפור אבל לפעמים זה לא מספיק בעיני.

לילד בסדרה, כשרון מוזיקלי יוצא דופן וזכרון פנומנלי. הוא זוכר מילים של עשרות ואולי מאות שירים,מי כתב, הלחין ושר ומתי.

אגב ,יכולת אינטלקטואלית יוצאת דופן כמו זו, מגיל צעיר ביותר, הממוקדת אך ורק בתחום אחד והעדר תקשורת אחרת בכלל או אפילו תקשורת מועטה ביותר בתחומים אחרים – היא אחד המאפיינים של הספקטרום האוטיסטי וצריכה להדליק נורה אדומה בגיל צעיר אצל הורים ומערכת החינוך.

הבן, חוזר למשק המשפחתי לאחר כשלונות שנחל בת"א הן בתחום הכלכלי והן בתחום המשפחתי.

הוא מגיע עם אשתו הרופאה שהיא זו המעירה את תשומת לב המשפחה לשונות הדורשת אבחון של הילד.

המשפחה, ככל משפחה ישראלית מתמודדת עם חיי היומיום ועולים נושאים שונים המעסיקים את כולנו, קשרים ומערכות יחסים בין בני זוג, ההוצאות הכלכליות במשפחה מודרנית ועל אחת כמה וכמה ההוצאות במשפחה בה יש ילד עם צרכים מיוחדים, מערכות יחסים בין הורה ומתבגר, חיפוש הזהות האישית בזמן של צרכים משתנים ועוד ועוד.

הסדרה מושכת בעיני משום שהיא מעלה וחושפת את היומיום של כולנו (בדרך זו או אחרת) ועושה זאת בחן ומעוררת עניין ומחשבה.

כל מי שעדיין לא צפה, מומלץ לעשות זאת.

כמה נתונים סטטיסטיים על שכיחות תופעת האוטיזם – בארה"ב 1:150 באנגליה 1:100 ובישראל ככל הנראה 1:200 .

(פעמים רבות ישנו הבדל בין סטטיסטיקה רשמית והמציאות )

אשמח לשמוע מכם :

איך מצאה חן בעיניכם הסדרה ?

מה יש לכם לאמר על הנושא שהיא מעלה – תקשורת בכלל ואוטיזם בפרט ?

שבוע טוב לכולנו,

גליה