ציורי סלע מצפור ליפא ובורות לוץ -טיול שבת חורפי

0
249

רבים ובהם גם אנחנו טיילו בהר הנגב וסביבות שדה בוקר ומצפה רמון פעמים רבות. פעמים טוב ונעים לחזור למקומות שבקרנו בעבר ולגלות מה השתנה או התחדש וכך גם הפעם.

אתמול חזרנו מביקור באזור מצפה רמון עם שתי המלצות חמות לביקור בשני אתרים נפלאים - מצפור ליפא גל ובו ציורי סלע ובורות לוץ.
ללא ספק זוהי העונה המומלצת של השנה. השמש מאירה והטמפרטורות נוחות אפילו מעט קריר.

מצפור ליפא גל - לפני שנים רבות ביקרנו עם חברים באתר ומשום מה התקשנו לזכור היכן המקום.
לפני כמה שבועות התבשרנו באחת מתוכניות הטלוויזיה כי רשות הטבע והגנים הלאומיים הכשירו מחדש את המקום לביקור מבקרים והביקור מומלץ בחום רב.גם הפעם קשה היה למצוא על כך מידע באינטרנט...לכן החלטנו לחלוק אתכם את ההמלצה.
בנסיעה על כביש 40, עוברים את שדה בוקר לכיוון מצפה רמון (בדרך עוברים את הכניסה לבית השנטי במדבר, בית חם לילדים ונוער בסיכון.) לאחר כעשר דקות נסיעה נראה שלט חום עליו כתוב מצפור ליפא גל וכרמי עובדת.
עולים עם דרך העפר לראש הגבעה.
במצפור המסודר שילוט חדש עם תצפית נוף מרהיבה לכיוון נחל צין ושדה בוקר והסברים על ציורי הסלע או חרותות הסלע כפי שהן מכונות בשפה המקצועית.
אלו הם ציורים שצוירו על ידי נוודים שחלפו במקום לפני אלפי שנים. המוקדמים שבהם מתוארכים למאה השנייה לפנה"ס.
בחלקם מופיעים בעלי חיים כמו יעלים, באחרים מופיעים סמלי פולחן ובאחרים כתב קדום.
מרגש לטייל במדבר ולדמיין נוודים קדמונים משוטטים בדרכי המדבר וטובעים חותמם בסלע - בציורים שנשמרו שנים כה רבות. ניתן ללמוד על תרבותם ואורחות חייהם.
במקום שני מסלולים קצרים האחד של 500 מ' והשני של קילומטר ,משולטים המובילים אל הסלעים המעוטרים. הם מתאימים לכל המשפחה.

בורות לוץ נחל לוץ - ממצפה ליפא המשכנו לצומת הרוחות ופנינו מערבה, לכביש 171
בדרך חולפים על פני בית הספר לקצינים ובקילומטר ה 19 מגיעים לבור חמת (השילוט משמאל לכביש).
בור זה כמו שרשרת הבורות בבורות לוץ הינו בור מים שנחפר לאגירת מים בעבר. אזור הר הנגב יש בו יותר מים בשל גובהו עובדה שנוצלה לצורך אגירת המים לחקלאות ושתיה.

ניתן לחלץ עצמות ולהשקיף על בור חמת ומשם להמשיך בנסיעה לבורות לוץ.
במקום חניון לילה פתוח עם שירותים ומים - למעוניינים בשהיית לילה.

בורות המים מלמדים על התיישבות עתיקה. נראה כי ההתיישבות באזור זה החלה כבר לפני 10000 אז הסתובבו באזור זה ציידים ומלקטים אשר השתמשו בכלי צור. הארכיאולוגים מכנים את המתיישבים ראשונים האלו בשם התרבות החריפאית על שם הר חריף הסמוך.

נראה שעיקר ההתיישבות החלה בתקופת שלמה המלך, במאה ה-10 לפנה"ס, או מעט מאוחר יותר במאה ה-8 לפנה"ס, תקופה המלך עוזיהו, ומטרתה הייתה ככל הנראה ליצור חיץ ומגן בין נוודי המדבר לבין תושבי הארץ ולספק הגנה ושליטה על שטח זה של הממלכה. נראה שהתיישבות זו החזיקה מעמד עד לשנת 586 לפנהס – גלות בבל. אחד הסימנים המעידים על ההתיישבות בתקופה זו הוא בית ארבע המרחבים – בית ולו 3 חדרים וחצר, לפעמים מקורה. סגנון בניה זה אופייני לתקופת המלוכה הישראלית.

פרט לבורות המים, אשר רובם מתמלאים מדי חורף עד עצם היום הזה, כ-3000 שנים לאחר בנייתם, סכרו בני המקום את אפיקי הנחלים וגידלו בטראסות שנוצרו דגנים (חיטה, שעורה), עצי פרי וגידולים חקלאיים נוספים. חלק מבורות המים הם מסוג מאגורה – בור חצוב תחת שכבת סלע המשמשת לו כתקרה. את התבואה אכסנו בגורן אשר נמצא במקום וכן נמצאו שרידי מגורים וחרסים של בני המקום.

במקום כמה שבילים מסומנים. ניתן ללכת בעקבותיהם או להסתפק בבורות הראשונים.

גולת הכותרת של הביקור באזור מבחינתנו היה גילויים של שני פרחי בר מיוחדים.     
בחודשים פברואר מרץ ניתן לצפות בצבעוני ססגוני ואירוס טוביה.
לראות פרח מיוחד כל כך צומח לו בתוך החום של המדבר - תמיד מרחיב את ליבי.

תצפית על מכתש רמון - לאחר סיום הטיול, נוכל לבחור להנות מתצפית על מכתש רמון. נסע עם הרכב בחזרה לכביש 171, נפנה לעבר מצפה רמון (מזרחה) ולאחר כ-2 ק"מ נבחין בדרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום. נסע עם דרך זאת עד למקום בו משאירים את הרכב, ונטפס רגלית עוד כק"מ ומחצה עד לנקודת תצפית מרהיבה בגובה 1023 מטרים  מעל פני הים לעבר מכתש רמון.

בילוי נעים

השאר תגובה

*